"איזה הוא חכם......הרואה את הנולד" (חז"ל). "העיקר סמוי מן העין - הלב הוא הרואה נכוחה" (הנסיך הקטן). "ללב יש הגיון משלו שההגיון של השכל לא תמיד יכול להבין" (ויקטור הוגו). "הפסק לחשוב ולדבר על כך - ואין דבר שלא תוכל לדעת" (זן). הגדרת המונח "אינטואיציה" עפ"י מילון וובסטר:"הכח או היכולת להשיג ידע או הכרה ישירים ללא מעורבותה של החשיבה הרציונלית" "תובנה ישירה ומהירה".

די להזכיר את המילה "אינטואיציה" באזניהם של מרבית אנשי הניהול והאקדמיה בכדי לזכות במבט מזלזל, מתנשא או משועשע, כרוצים לומר- "עזוב אותי מהשטויות".

אינטואיציה מפותחת נחשבה יותר כאיכות נשית-אימהית או כאופיינית לאנשים רוחניים - רגישים-יצירתיים במיוחד, ושאין לה מקום ושימוש אצל אותם אלה המתייחסים לעצמם כאנשים רציניים, אנשי עסקים או ניהול, האמונים על חשיבה רציונלית - לוגית - מדעית. אצל אלה, כל דבר , תופעה או תחזית שאינם ניתנים להסבר לוגי או עומדים בסתירה אליו, או כל החלטה שאיננה מבוססת על שיקולים רציונליים, שווים ככליפת השום ואין להתייחס אליהן ברצינות.

בהקשר זה אני נזכר בסיפור ישן ומוכר אודות עקרב ארסי, ממוצא אנגלי, שמיהר מאד לפגישה עיסקית בקרחת היער. תוך כדי ריצתו למקום הפגישה נתקל העקרב בנחל רחב ידיים. העקרבים כידוע, אינם יודעים לשחות ובפני מיודענו עמדה בעיה אמיתית. סובב העקרב את ראשו בעצבנות לצדדים, מפחד פן יאחר לפגישתו ובכך יסכן את דימויו הרציני. לפתע קלט בזוית עינו קרפדה גדולה שעמדה על גדת הנחל ובמוחו הבליח רעיון שבעקבותיו פנה העקרב בלשון תחינה ושכנוע אל הקרפדה בבקשה שתשאנו על גבה ובשחיה תעביר אותו את הנחל. הסתכלה עליו הקרפדה, תוך שמירת מרחק בטחון ואמרה לו "מה קרה לך- אתה חושב שהשתגעתי? או שאני תמימה עד כדי כך? הלו מן המפורסמות הוא שהעקרבים עוקצים למוות את כל הנקרא בדרכם וגם האינטואיציה הטבעית שלי אומרת לי שכדאי לשמור מרחק ממך, אז למה שאתקרב אליך בכלל?" הסתכל עליה העקרב ובחיוך מתנשא השיב לה: "גב' קרפדה- מה קרה להגיון שלך? הלו אם תקחיני על גבך בשחיה ואעקוץ אותך למוות, אטבע ביחד איתך ומה יצא לי מזה? אז צאי מהפחדים והיי רציונלית- לשם שינוי, ואני גם אפצה אותך בתמורה, בעין יפה". חככה הקרפדה בדעתה לכאן ולכאן ולבסוף החליטה שבאמת הגיעה העת לחשיבה והתנהגות רציונליים יותר ונעתרה , בחשש מה,לבקשת העקרב. תוך כדי שחיה ובאמצע הנחל, העקרב שהיה על גבה של הקרפדה, עוקץ לפתע את מיטיבתו וזו עומדת לאבד את הכרתה ולטבוע ביחד עם מטענה ובמילותיה האחרונות, טרם מותה היא שואלת בבעתה: "אבל מר עקרב- אמרת שזה לא הגיוני שתעקוץ אותי ואני השתכנעתי, אז מה קרה?". חייך העקרב האנגלי חיוך מאולץ והשיב במילותיו האחרונות: Frog darling, I am terribly sorry, but logic has nothing to do with it

אז מה נגיד לקרפדה או לעצמנו. שיש אינטואיציה? ואם יש- האם אפשר וכדאי לסמוך עליה? או שעדיף לסמוך על קול הרציונל הקר והשקול? לך תדע...

מעבר להגדרה המילונית, יש המגדירים אינטואיציה כ"תחושת בטן", "תובנה פנימית", זיהוי והקשבה ל"קול הפנימי" "הארה"-(Insight ) ועוד ביטויים דומים. מעיקרה, האינטואיציה שייכת לעולם החוויה, הרוח, התחושות והרגשות. היא צומחת ופורחת ביכולת להתבוננות פנימית ואינה נובעת מתהליך חשיבתי מסודר.

בבתי ספר לניהול, לומדים על תהליכי קבלת החלטות כאשר הבסיס הרצוי לכל החלטה הינו זיהוי וניתוח הצרכים האמיתיים, איסוף מידע מפורט ומדוייק לגבי האלטרנטיבות הקיימות, הנותנות מענה לצרכים, שקילת השיקולים הרלבנטיים לקבלת ההחלטה כמו למשל שיקולי עלות/תועלת, שיקולי נוחיות,בטחון, יוקרה ואח' ולבסוף, קבלת החלטה אופטימלית כפונקציה של המידע ושיקלול השיקולים.

אך השאלה הנשאלת הינה האם זוהי הדרך היחידה והטובה ביותר לקבלת החלטות? או , שמא יש מימדים אחרים או אופציות נוספות כמקור לקבלת החלטות ולצפיית העתיד להתרחש.

יש לי ידידה טובה, שהייתה גם נועצת שלי, אקדמאית בעלת 2 תארים אוניברסיטאיים שאחד מהם הינו ד"ר למדעי החיים. במשך שנים עסקה כמרצה באוניברסיטה. לפני שנים אחדות חוותה שינוי מהותי בחייה, שלווה במשבר אישי ועמוק בכל תחומי חייה. היא לא יכלה יותר להמשיך ולעסוק בעיסוקה האקדמי וכדבריה אז "לא יכולתי יותר לחשוב באופן מסודר. הרגשתי שהראש מסרב לעבוד. הרגשתי כמיהה להתחבר ל"בינת הלב". התחלתי להקשיב לקול הפנימי ולרחשי הלב. זה היה מסע חדש ומפחיד בעבורי. הייתי רגילה להבין הכל ולעכל באמצעות הראש- שם הרגשתי בטוחה ואילו כעת, הכל קרס. נאלצתי כמו להתחיל ללמוד ללכת מחדש". כיום, כ-5 שנים לאחר תחילת המשבר היא החלה לפרוח מחדש. היא משמשת כיועצת אישית, נדרשת, לאנשי עסקים נכבדים בתחומים של התפתחות אישית ורוחנית תוך שימת דגש על פיתוח אינטואיציה פעילה ואפקטיבית ככלי יעיל בקבלת החלטות ובניהול חיים. הצלחתה היום ושלוות נפשה עולות לאין שיעור על כל מה שידעה קודם לכן.

האם מכך ניתן להסיק שאינטואיציה והגיון עומדים תמיד בסתירה זו לזה? לא בהכרח. שילובם של השניים וקיום הרמוניה ביניהם (במידת האפשר), הוא השילוב המנצח.

פרופ. ש. זובוף מבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, אומרת כי ארגונים שאינם בוטחים באינטואיציה-שוגים. "כל כך הרבה אנשים יורדים מהפסים מכיוון שהם מסתפקים בכלי ניתוח עקרים" (מתוך הספר: תבונה ותובנה מאת ד"ר קופר וסוואף).

מחקר מעמיק ואיסוף מידע רלבנטי מירבי בטרם קבלת החלטה משמעותית, יהיו רצויים תמיד ולעיתים קרובות- הכרחיים. כדאי תמיד לנסות גם ולשקול את כל השיקולים הרלבנטיים בטרם קבלת ההחלטה. אך באשר להסקת המסקנה או הבחירה בין הברירות יש וכדאי "לחתוך" באמצעות הראש ויש וכדאי להניח לאינטואיציה לבצע את עבודתה ו"להובילנו" אל הבחירה הנכונה.

לא כל מה שנראה נכון , משתלם או צודק ברגע מסויים ייראה גם כך בחלוף הזמן. יש ועלינו לקבל את ההבנה שיש מקור ידע גבוה מאיתנו היודע ורואה את הדברים בפרספקטיבה אחרת, גבוהה וכוללנית יותר ובאם נצליח להתחבר למקור ידע זה תהינה (אולי) החלטותינו נכונות יותר ובחירותינו שלמות יותר.

נפוליון היל בספרו "חשוב והתעשר" (רב-מכר עולמי מזה כמה עשורים והתנ"ך של רבים מאנשי העסקים בעולם), מכנה את האינטואיציה כ"חוש השישי" שבעזרתה: "...תקבל התראה בעוד מועד מפני סכנות האורבות לך וכך תוכל לחמוק מהן. וכן תקבל, בעוד מועד, הודעה על אודות הזדמנויות, כדי שתוכל לנצלן ולא להחמיצן...כמו כן תגלה שיש ברשותך כוח אשר יאפשר לנער מעליך רפיון רוח, לשלוט בפחד, לגבור על היסוסיך ולשאוב באופן חופשי מדמיונך. או אז תחוש במגעו של אותו "משהו" לא ידוע, אשר היה הרוח שהניעה כל יוצר,איש-רוח, מנהיג, אמן, מוסיקאי, סופר ומדינאי גדולים באמת. אזי תהיה בעמדה בה תוכל להפוך את השאיפות שלך לשווה הערך הכספי או המוחשי שלהן באותה הקלות שבה אתה נכנע ומוותר לנוכח הסימן הראשון של התנגדות".

בסיפרם: A Nobles eye view of Scientific Intuition אומרים פרופ. פרנשהאם וצ'יינקלין " כי במחקר שנערך לא מכבר, הסכימו 82 מבין 93 חתני פרס נובל במהלך 16 השנים האחרונות כי האינטואיציה תרמה רבות ליצירה ולתגליות המדעיות שלהם..."

או. קיי. בסדר,נשמע טוב, אבל איך לכל הרוחות מתחברים לאינטואיציה"?.. "האם כל אחד יכול? ומה אם אני טיפוס הנשלט מטבעי ע"י השכל?" ..מה אם הכל נשמע לי B.S ואני לא מאמין בזה.....לא נולדתי כזה." אלה בודאי מקצת התהיות העולות במוחו של הרציונליסט המושבע ואולי אתה הקורא מזהה מחשבה זהה או דומה ,ברגע זה, למקרא הדברים.

טוב, אז לפרקטיים שמבינכם הקוראים, להלן פרוט של כמה עקרונות יסוד, הנחות והבנות שיסייעו בידכם (כך אני מקווה) לפתח ולטהר את האינטואיציה המובנית כבר בתוככם באופן טבעי ולהפכה לכלי יעיל בקבלת החלטות, ביצוע בחירות ובכלל.

" כהנחת יסוד (של הכותב) ומתוך מחקרים אישיים רבים ונסיון בעבודה אישית עם מספר רב של נועצים, גיליתי כי לכולנו יש יכולת אינטואיטיבית במידה כזו או אחרת (והניתנת לפיתוח נוסף). מאחר ולכולנו בני האנוש יש גוף, רוח ונפש (כך אני שוב מקווה), המשולבים זה בזה ומאחר וכולנו "נבראנו בצלם" הרי שכולנו יכולים להתחבר ל"תודעה" או מקור ידע גבוה יותר (Higher Concioussness). בהקשר הזה, נצטרך קודם לפתוח את עצמנו לאמונה או לאפשרות שזה באמת קיים ומשנחזיק את האפשרות פתוחה באמת.....הדברים יתחילו להגיע. כלומר, אינטואיציה פעילה, יצירתית וחיובית לא קיימת בעבור הציניקנים או קטני האמונה. הבחירה האם להיות קטן או גדל אמונה הינה בידו של כל אחד ואיש בבחירתו יחיה טוב יותר או פחות.

" מרבית בני האדם ואלה מהזן הרציונלי במיוחד, אינם יודעים לזהות את "קולה העדין של האינטואיציה" עקב הרעשים הפנימיים הגוברים עליה (מחשבות מרצדות לעיתים באופן אובססיבי ותגובות רגשיות קיצוניות, לעיתים בלתי מודעות , הגורמות לסערה ולהפרת האיזון הפנימי), כאמור, בכדי להיות מסוגל להיות קשוב לאינטואיציה יש צורך בשקט פנימי. לשם כך יש צורך בפיתוח מודעות ויכולת להרגעת ה"שיחות הפנימיות" (המחשבות) המנהלות והסוחפות אותנו כרצונן למציאויות שונות. השאלה הרלבנטית במקרה זה הינה: האם יש לי מחשבות- או למחשבות יש אותי? מיהו באמת "בעל הבית" על מחשבותי? כמו כן, עלינו לפתח את היכולת ללכת עם עצמנו "מעבר" - ל"שקט שבין המחשבות" ורק שם (בשקט היחסי) ניתן ללמוד, לזהות ולהקשיב ל"בינת הלב" או "תחושות הבטן" או "רחשי הלב". כאן צריך הרבה סבלנות. בסוף..זה יופיע .

לאלה מכם הכמהים להתחיל או אולי להמשיך ולעשות משהו נוסף ויעיל בקשר לכך הרשו לי להמליץ בפניכם על אחת הטכניקות היעילות ביותר הקיימות להשגת היכולת להתבוננות פנימית ,להשגת איזון מנטלי/ ריגשי ופיתוח היכולת לקבלת תובנות מעמיקות - מדיטציית ה"ויפאסאנה" (שנוצרה ע"י הבודהה לפני כ-2,500 שנה). זהו תרגול העשוי להראות כקשה ותובעני (10 ימים בשתיקה מוחלטת כ-10 שעות מדיטציה ביום - עם הפסקות), אך קשיים אלה בטלים בשישים לעומת היתרונות העצומים להם זוכה החניך שסיים את הקורס. (פרטים על הקורס ואפשרויות נוספות ראה בסוף הכתבה).

" "אוריינות רגשית"- היכולת "לקרוא את המפה הרגשית" שלנו ושל זולתנו = (אמפתיה ) ופיתוח אינטלגנציה ריגשית, הן איכויות נוספת אותן נצטרך לפתח בכדי שנוכל להכיר ולהמנע מפרשנויות מוטעות של תגובות ריגשיות מעוותות המונעות ע"י פחדים, נטייה להעלב או לכעוס, הערכה עצמית-ריגשית ירודה ועוד) המונעות מאתנו את השקט הנפשי לו אנו נזקקים לצורך הקשבה וזיהוי האינטואיציה.

מצאת את עצמך ב"סערה ריגשית" ובהצפה מנטלית? הינה לפניך טכניקה פשוטה וזמינה לשינוי אפשרי ומידי (תלוי בסידורי העבודה שלך): לבש בגדי ספורט וצא לריצה קלה, שחיה או אפילו הליכה מהירה בשדרה או גן סמוך למשך כחצי שעה. אפשרות אחרת הינה להיסגר בחדר שקט למשך כחצי שעה ולמדוט (התבוננות פנימית). טרם תחילת הפעילות העלה ל"מסך הפנימי" שלך (לדמיון), את השאלה בה אתה מתלבט או שלגביה היית רוצה לקבל תשובה אינטואיטיבית ממקור ידע "גבוה" יותר. נסח את השאלה בבהירות ובפשטות (Don't ask stupid questions so I w'ont give you stupid answears) - (מתוך חוברת הוראות להפעלת התת-מודע) . שאל את השאלה כשאלה פתוחה והנח לתשובה להופיע בזמנה. אל תלחץ- הלחץ והציפיה רק מרחיקים ומעוותים את התשובה. וכעת, היה פשוט ער וקשוב. התשובה יכולה להופיע כהבנה או הארה פתאומית בעקבות שמיעה אקראית (?)של שיר מסויים ברדיו או פגישה בלתי צפויה עם אדם מסויים או בכל דרך אחרת ("נפלאות הן דרכי היקום"). אל תתיאש אם לא זכית ב"הארה" מידית. זה ענין של אימון מתמשך בהתמסרות, התכוונות,התמדה ואמונה. גם לבודהה זה לקח כמה שנים טובות ולא בהכרח קלות, עד שהגיע להארה.

" היזהר מהשלכות של "הרהורי לב", העדפות או כמיהות אישית לנשוא הענין לגביו אתה מבקש את התערבות האינטואיציה. וכן הזהר מהשלכות של פחדים ומגבלות אישיות אחרות ובמיוחד אלה שאינך מודע אליהם. לכל אלה יש נטיה לעוות את האינטואיציה הטבעית בהתאם לאינטרסים שהם מייצגים (שהם לא בהכרח האינטרסים הגבוהים שלך) ועל זה, קשה יהיה לסמוך. תפקידך הוא להיות מודע ל"גורמי העיוות", להסירם מהדרך ולתת לאינטואיציה שלך הזדמנות הוגנת להובילך, על פי דרכה, למקום ולמצב שישרת את האינטרס העליון של ה"אני הגבוה" שלך. לשם כך תזדקק להרבה יכולת התמסרות ולאמון מתפתח בעצמך.

" אמן את עצמך להיות נוכח ב"כאן ובעכשיו". למרבית בני האדם, בטרם התעוררותם למלוא הפוטנציאל ההכרתי שלהם יש את הנטיה, הלא בריאה, להיות עסוקים במחשבות וספקולציות על העבר שחלף -"מה היה קורה אילו?"... או שאנו עוסקים בפרעון חשבון כזה או אחר עם החיים או עם עצמנו, או עם אחרים שהרעו לנו. כמו כן יש לנו נטיה לפחד ולהתגונן מפני צפונות המחר, תוך היותינו שבויים ביצירת תסריטים שונים ומשונים לגבי העתיד לבוא. כאמור, אינטואיציה בריאה, פורחת ומתפתחת, באיכות ההוויה של היותינו נוכחים בכאן ובעכשיו. It's a present to be present in the present. "

" נהל יומן ומעקב אחר התפתחות האינטואיציה שלך-

עשית שימוש באינטואיציה טרם קבלת החלטה? או בעת של נסיון לצפות את העתיד המזומן להתרחש? היה ער וזכור את "הצעתה" של האינטואיציה. לאחר מכן, משפעלת ומשחזית בהתממשות ובתוצאות ההחלטה, ראה האם התוצאה היתה בהתאם ל"המלצתה" של האינטואיציה. אם התשובה היא חיובית הרי שתוכל להתחיל ולסמוך עליה מעט יותר, בעת התלבטויות וקבלת החלטות עתידיות וגם קולה יהיה חזק וברור יותר להבא. אם האינטואיציה הכזיבה אותך בעצתה ולא זכית בתוצאה המיוחלת, או שהמציאות התממשה בצורה שונה משצפית, אל תתיאש ואל תגנה אותה או את עצמך. זו רק עדות לכך שהמנגנון העדין שלך עדיין "מורעל" אולי ע"י יתר מחשבות או אמונות מגבילות, פחדים, ציניות,חשיבה שלילית או מצבורים רגשיים לא פתורים ומעיקים. די גם בכמות קטנה מכל אחד מאלה כדי להסתיר או לעוות את הקשר אל האינטואיציה הטבעית. עצם ההכרה במקור העיוות תיצור בתוכך את העדכון והשינוי המתבקש או שיתגלה לך מה יהיה עליך לעשות בכדי ל"טהר את הוירוס". המפתח כאמור הוא בפיתוח הנכונות לתרגול -"ניסוי וטעיה "( וגם תהייה), בהתכוונות ובאמונה מתמשכות ובסבלנות רבה. אך זוהי השקעה קטנה יחסית- לעוצמה, ליצירתיות, לשקט הנפשי ולחופש מהתלבטויות להן זוכה זה שהגיע לתוצאות.

" ומעבר לכל, אל תשכח גם לחייך לפעמים (כן, גם כשמשהו לא בדיוק מסתדר איך שרצית). היה נכון לפתוח את הלב והנכונות בכל פעם כשהרמת ידיים ואל תשכח לבחור להיות מאושר ושלם- בכל רגע - מחדש (האינטואיציה, כך מסתבר, אוהבת להענות ביתר קלות, לאנשים שמחים)

מאת: רועי דגן